מאמר על פעילות צ'י קונג במחלקה גיניקו-אונקולוגית מרכז רפואי ע"ש "שיבא", תל השומר. 

פורסם בעיתון הארץ בתאריך 8.1.2012

עבור חולי סרטן, טיפול תומך בשיטות שונות של רפואה משלימה כבר נהפך לשגרה, ובתי חולים רבים מתהדרים באגפים מיוחדים המציעים שירותי רפואה משלימה למטופלים אלה. ועדיין, המראה של חולות סרטן המתרגלות צ'י-קונג וטאי-צ'י בזמן שהן מחוברות לעירוי בטיפול כימותרפי, הוא יוצא דופן.

הפרויקט הייחודי מתנהל בשנה האחרונה במחלקה הגינקו-אונקולוגית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. עד כה נעזרו בו כ-50 מטופלות, מרביתן חולות סרטן השחלות, סרטן הרחם וסרטן צוואר הרחם, המקבלות טיפולי כימותרפיה.

בטיפול כימותרפי נעשה שימוש במגוון רחב של תכשירים, שנועדו לעצור את התחלקות התאים הסרטניים. אבל התרופות עלולות לפגוע ברקמות נוספות, בעיקר אלו שתאיהן מתחלקים במהירות, ועשויים להתפתח תסמינים כמו בחילות והקאות, נשירת שיער, חולשה ועייפות. התכשירים גם גורמים לתופעות לוואי. חלק מהתרופות גורמות לפגיעה בקצות העצבים ותחושת נימול בגפיים. לאלה מתווספים שינויים במצב רוח, מתח, חרדה ודחק, שפעמים רבות נלווים למחלה ולטיפולים.

דורית מקלף, בת 56, אובחנה כחולה בסרטן השחלות בספטמבר 2010. לאחר ניתוח עברה שתי סדרות של טיפולי כימותרפיה קשים, ונעזרה בצ'י-קונג. "המחלה גורמת לתחושה שאין שליטה על שום דבר, גם לא על הגוף", היא מספרת, "אבל את התנועות של הצ'י-קונג אפשר לעשות בכל מצב - גם במיטה כשאתה בקושי יכול לזוז. זה מאפשר לעשות משהו אחר עם הגוף מלבד להיות חולה. הדבר הכי יפה שזה מאפשר לך לעזור לעצמך. זה נותן הרבה רצון להמשיך הלאה".

טאי-צ'י וצ'י-קונג, מהכלים המרכזיים והעתיקים ברפואה הסינית, הן שיטות הכוללות תרגול פיסי, מנטלי ומדיטטיבי. פירוש המלה צ'י הוא "אנרגיית החיים" או "נשימת הטבע". אנרגיה זו נמצאת בגופנו וסובבת אותנו. לפי הרפואה הסינית, חוסר או תקיעות באנרגיה זו גורמים לחוסר איזון ולמחלה. קונג - פירושה מיומנות, התמקצעות המושגת בתרגול יומיומי. בהמשך התגבשו התנועות שמקורן בצ'י-קונג, גם לאומנות לחימה המכונה טאי-צ'י.

לדברי חיים שוורצמן, מטפל ברפואה סינית ומדריך צ'י-קונג וטאי-צ'י צ'ואן בשיבא, "התרגול מתקיים לפני החיבור לעירוי הכימותרפי או במהלך העירוי. לאחר הערכה ראשונית של המטופלות מתחילים בביצוע תרגילי צ'י-קונג וטאי-צ'י שנבחרו כמתאימים להן. מחברים להן את העירוי, הן יושבות על כיסאות או עומדות, ועושות סטים של תרגילים. מתחילים בתנועות גוף מאוד עדינות - כמו רוטציות של הגוף ומתיחות, בדגש על רפיון הגוף ומיקוד המחשבה בתנועה. הגוף הופך להיות יותר רגוע וחלק מהתסמינים - כמו כאבים - מתחילים להיחלש. בהמשך עוברים לתנועות יותר אינטנסיביות וחוזרים לתרגילים קלים יותר, שעוזרים בשיפור היציבה וחיזוק השרירים בכפות הרגליים, החלשים פעמים רבות אצל נשים אלה. בסיום מבצעים עיסוי על נקודות מסוימות בגוף, שיכולות להקל על תסמינים כמו בחילות, נימולים וקושי לישון".

"בהתחלה היה לי ספק אם אפשר לעשות משהו עם מטופלות כל כך חלשות, ובוודאי כאלה שמחוברות לאינפוזיה", מספרת ד"ר דורית גמוס, מנהלת השירות לרפואה משלימה בשיבא, "אבל זה עובד. אנחנו עוקבים אחר תסמינים, והמטופלות מדווחות על הקלה בעייפות, חולשה, בחילות, סחרחורות, קוצר נשימה ותחושות נימול בגפיים - תופעה שמכבידה עליהן מאוד. אם מצליחים להוריד את מידת הסבל זה מאוד משמעותי, כי הנכונות של המטופלות להמשיך בטיפולים גבוהה יותר". שוורצמן מוסיף כי "הצ'י-קונג והטאי- צ'י יוצרים תגובת הרפיה המביאה להומיאוסטאזיס (איזון) של מערכת העצבים הסימפתטית והפרה-סימפתטית. התוצאה היא ירידה ברמת המתח הנפשי והפיסי".

תרגילי צ'י-קונג מגבירים גם את זרימת הדם לגפיים, וייתכן שכך מביאים להקלה בתופעת הלוואי של הכימותרפיה המתבטאת בתחושת נימול. בנוסף, מיקוד בנשימה והרפיה של שריר הסרעפת מסייע למנוע קוצר נשימה בקרב המטופלים. "יש משהו בטיפול הכימותרפי שמכווץ את הנשימה", אומרת מקלף, "עם הצ'י-קונג, הדבר הכי בולט הוא, שפתאום אני יכולה לנשום".

הדיווחים של המטופלות תואמים ממצאי מחקרים שפורסמו בתחום. בשנת 2010 פורסם בכתב העת Annals of Oncology מחקר שנערך בקרב 162 חולי סרטן מסוגים שונים. מחציתם קיבלו תוספת של צ'י-קונג לטיפול הקונוונציונלי, והיתר קיבלו את הטיפול הרגיל בלבד. החוקרים מצאו כי בקרב הקבוצה שתירגלה צ'י-קונג היה שיפור מובהק באיכות החיים, בתחושת העייפות ובמצב הרוח, וגם ירידה במדדי דלקת.

בכתב העת Clinics of Breast Cancer פורסם באותה שנה מחקר שנערך בקרב 16 נשים המחלימות מסרטן השד, לפיו תרגילי טאי-צ'י וצ'י-קונג האטו את תהליך איבוד העצם האופייני לחולות אלו. מחקר נוסף שפורסם באותו כתב עת בשנת 2011, הראה שהתרגילים גם מונעים עלייה במדדי דלקת ותורמים לשמירה על משקל תקין אצל המחלימות מסרטן השד. "נשים אלה נוטות לעלות במשקל וזה עלול להשפיע על המחלה בצורה שלילית", מסבירה גמוס.

השפעות התרגול אינן פיסיולוגיות בלבד. "מאחר שמדובר במחלה כרונית, צריך ללמוד לחיות אתה", אומרת מקלף, "יש משהו בצ'י-קונג שהוא מדיטטיבי - הראש מתרוקן ואתה נמצא בתוך התנועה. אתה לומד לחיות ברגע. זה שיעור לחיים".